הכובען המטורף

המלץ על אודות קישור מאמר תלונות הדפס מאמרשתף לינק זה הזמן בפייסבוקשתף עמוד זה בטוויטרשתף לינק הגיע ב-Linkedinשתף עמוד הגיע ב-Deliciousשתף מאמר זה בשנת Diggשתף מאמר זה הזמן על Redditשתף מאמר הגיע על PinterestExpert המחבר ריקי טיילור
ההתנסות הראשונית שלי בעלויות ד”ר טייטלבאום הייתה ב-Hub בלב ליבו של הטיפולים המתקינים של מתקן הכליאה ריצ’רד ג’יי דונובן בסן דייגו, קליפורניה. עמדתי בוהה מול השולחן העוטף שהכיל את כל דפי ההצטרפות היומיים של המט”בים, פטפטתי אלו שיש להן הקצין התורן, כששמעתי קול מאחורי. הקול נוצר מיקס מעורפל בקרב פלסטו ובריטון נשי.

“אני חייבת להיות מלווה למרפאת Facility One. אמרי לנו לפגוש את MTA טיילור כאן”.

הסתובבתי ע”מ לזהות את אותן הרמקול. הוא נודעה אישה כבדה בשנות החמישים המוקדמות לחייה אלו שיש להן איכות מזעזעת על ידי סוג שיער אדום מקורזל וצבוע, בולטת בטירוף מתחת לכובע עשיר שוליים ומגנטה. היא בעצם לבשה דבר זה שאולי התבצע חליפת כושר מחומר זוהר בהרבה גוונים ייחודיים אצל סגול. נעליה היו נעלי אימון צהובות ומהווה נשאה תיק עור יקר ואדום. הסרת משקפיים אישיות וחרוזות הציצו קדימה ואחורה של הקצינה התורנית לביני, מבעד למשקפיים ענפים על אודות הודעה החיוורות בצורת ירח. המופתעת מהפער החד במראה שלה בין השוטרים לובשי המדים והצוות הרפואי שלובשי השפשפים, הן לא אני כולו מופתעת באופן היא בעצם נתפסה מגלה לכולם שהיא וותק במטרה לחבוש אפילו אדום מבריק ולהכין בעלי חיים בלונים בשביל האסירים. אני ה-MTA שהוקצה למרפאה במתקן כדלקמן. MTA, או גם עוזר מקצועי רפואי, נוצר מהות נדיר למחלקת התיקונים אצל קליפורניה. זה הזמן התבצע גם מקצועי רפואי כולל נסיון קצין שלום. מת”א הגיבו בכול מצבי החירום הרפואיים וניהלו מהמדה רגעים את אותם המרפאות בבניין. המחלקה תבטל בקרוב את אותן הקידום, ותינתן לעצמנו ההחלטה על לתכנן אחיות או אולי קציני בתי רפואה. מאוחר 2 שנים אבחר לבחור קצין כליאה.

“אני MTA טיילור,” אמרתי, “אני אינם מאמין שנפגשנו קודמות. יהיה בידכם לדעת הנושא העסק שלך בקליניקה?”

הנו עשתה פריחה דרמטית בידה השמאלית והרימה אחר קול הקול המוזר שלה, והשפיעה על אודות הסגנון על ידי שחקן שייקספיר.

“אני דוקטור טייטלבאום”, הודיעה אך ורק לי, היגויני לכל אדם ביישוב הסמוך, “אני הפסיכיאטר החדש”.

10 זמנים מעתה ואילך, ליוויתי את אותו דוקטור טייטלבאום הכול על פני הכיכר למרפאת “מתקן 1”. הגענו לשער מתקן 1, וקצין השער חקר את הזיהוי שלכם.

“אתה חדש בערב הכלא, ד”ר טייטלבוים?” שאלתי. ידעתי שלכניסה לחצר נכסים סוהר בפעם הראשונית תהיה הדלת חוויה סוחפת ומפחידה.

“אני אידיאלי במערכת הכלא, מר טיילור, אולם אירועים ישן לצרכנים הכלואים במחלת נפש.” עיניה לבשו מבט קודח, חולמני, מרוחק. “אני לעיל ע”מ לאפשר לגברים לברוח מהכלא ספציפי.”

קצין השער, גבר כהה בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, הביט בה, ואז הביט בי בשאלה. הדיבורים אודות סיוע לאסירים להימלט אינן היו רעיון שקלקל. הבטחתי לקצין שד”ר טייטלבאום מבקר בלשון שלילית.

“זה פשוט דיבורים,” אמרתי. דר’ טייטלבוים לא מתעצם לברוח מהכלא בפועל, בסיסי לכלא של חיידקים נפש”.

ד״ר טייטלבוים הרימה את כל מבטה אל הקצינה חפים סימני אלפבית מבעד למשקפיה הבולטים. קצין השער קימט את אותם מצחו אך דלת את אותו השער. הינה הסתכל הכול על דר’ טייטלבוים מלמעלה ומטה, כשהוא מתרשם במלוא המוזרות אצל הלבוש שלה. היא בעצם העווה את פניו וגלגל את אותם עיניו.

“זה הדבר תלוי בך, טיילור,” מהווה אמר. “הכל עלול בך.”

נכנסנו ל- Facility One Yard. חצר הכלא הינה רצועת אדמה רחבה וסגלגלה מוקפת מסילה באורך שליש פנייה. אסירים לובשים כל CDC כחולים הסתובבו במגמת, וחזרו ליחידות הבתים זה או אחר מארוחת הבוקר. הנם הלכו מכיוון בגלל השעון באותו מפני ש, שיש להן תזכורות לפעמים ברמקול “להמשיך לנוע אודות המסילה”. כלא הוא כלום אחר מיותר. אסירים רואים רק את הצבעים בכל יום; מאוד אסירים כחולים ואפורים, מהמדה קצינים ירוקים וחאקי, וקרניזים כלא אפורים. ניתן לדמיין, אם כן, את אותן ההחלטה של האסירים כשראו את אותו ד”ר טייטלבאום נכנסת לחצר בהרכב הסגול שלה, כובע מגנטה, שערות אדום, נעלי אימון צהובות מקצועי אדום גבוה. אסירים עצרו אודות המסילה, מצביעים. אסירים שעמדו בתור הכדורים מחכה מול המרפאה בהו. מקובל נראו מאגר תקווה, נחרצות מנחשים, לפי שחשבתי לפני כן, שהיא יתכן ותהיה לתכנן סוג ניתוח נופש. נספחים צחקו, ושמעתי שתי צעקות.

אסירים עמדו כ בוהה מול המרפאה לתור גלולות. הם הורשו תרופות בתאים סביר, אבל רפואה פסיכיאטרית הינה וכרחה להינתן במרפאה. הרבה מאוד ממה שקורה בתוך כלא הנו בתגובה לתביעות שהגישו אסירים. מחלקת התיקונים בידי קליפורניה קבעה או אולי הפסידה שתי תביעות שהגישו אסירים שסבלו בזכות דרגים מסמכים רפואיים גרועים וטיפול פסיכיאטרי אין או הן לא מינימלי. נכסי נדל”ן המשפטהוא הורה למחלקה לתפעל את אותה הענין הוא, והמחלקה נאבקה לשכור רופאים, פסיכיאטרים ואנשי רפואה מגוונים. לכן, תעסוקה הייתה בראשם ארגון האפשרויות. כל מי שיש לו רישיון רפואי יכול נוצר לקבל חזרה משרת חוזה בתהליך עבודה בכלא. הסטנדרטים שיש די נורמלים יותר. בזמן התקופה עבדתי אלו שיש להן פסיכיאטרים ורופאים טובים. מוחי וכיבדתי פסיכולוגים מסורים. ברור והן אחר כדוגמת אלו שבמחלקות ממהרות לאייש תפקידים, נפלו דרך היסודות של כל הליך המיון. מתוך מטרה לעמוד בדרישות שהורו בתי הדין, נבדקו האסירים לבעיות הקשורות לבריאות הנפש. זה ניצור הולם והכרחי, אבל היה לתופעה גם אפקט עצומה על אודות בתי הכלא. לפתע, אסירים אובחנו עם דו-קוטביות, סכיזופרניה, פסיכוזה והתנהגויות אנטי-חברתיות. הינם קיבלו תרופות פסיכיאטריות, שדרשו פגישות מעקב במחיר הפסיכיאטרים. עד מהרה אלפים רבים אסירים קיבלו תרופות, ופסיכיאטרים חדשניים נדרשו להגיב על אודות המטופל בפגישות מעקב. המספר המוגבר בידי פסיכיאטרים הביא לזה שעוד יותר אסירים הושמו בתרופות, העניין שדרש יותר פסיכיאטרים ופסיכולוגים. ביום שבו צבר דר’ טייטלבאום לראשונה למרפאת מתקן זכוכית, ומחירה של התרופות הפסיכיאטריות במתקן הכליאה ריצ’רד ג’יי דונובן התפוצצה ליותר ממיליון וחצי דולר לחודש. הגיע אינם מרבית תרופות קבועות שנקבעו על ידי מומחה בתחום.

אפשר להוריש תרופות פסיכיאטריות לשלוש קטגוריות: תרופות נגד התקפים, עליונות ותחתונות. אם אתה מסיט את אותו המחשב הביתי על ידי הז’רגון הפסיכיאטרי והפסיכולוגי, החברה שלך נמצא כבר היום שתרופות פסיכיאטריות הנישות סמים, בסיסיים ופשוטים. קוראים לי זוכר התקשרות במחיר אחד מהפסיכיאטרים בחוזה. היא מתבצע בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, גבר כדאי בלי האויר הטיפוסי של פסיכיאטרים. אכלנו ארוחת צהריים בכל משרד MTA במרפאה. האסירים נכלאו בתאיהם בשביל ספירה, ואנחנו היינו לבדכם.

“אתה מזהה העניין קוראים לי ישמח לבצע למחייתי, טיילור?” הנו שאל.


חייכתי אליהם חוץ מ לשולחן בארוחת הצהריים שלי.

“למיטב ידיעתי,” אמרתי, “אתה פסיכיאטר.”

“טוב, בוודאות שאני פסיכיאטר”, היא אמר”, אמנם שמישהו אינם מסביר הכול על התואר או הרישיון שלי. אני מדבר מפני מה שגם אני יעשה בפועל”.

“טוב, ד”ר,” אמרתי, בלעתי ביס מסנדוויץ’ טונה, “יכול להיות שאני משוגע, ואתה עמיד שנתיים ממני לתחום את הדרישה הזה, אבל גלוי עבור המעוניינים אנו מעביר שיש להן אסירים הכול על הבעיות כלשהו, ואז לבוא אלו שיש להן אבחנה ותוכנית אחזקה. כאשר הגיע בערך מכסה את זה?”

“ובכן, הוא באיזו דרך אנחנו מנסחים זה, מקום זה הזמן אינן לב העניין”, אמר. “מה שהנני האומנם זה הזמן איש סמים מורשה”.

“האם שמי שהמזוזה להוריד רק את האזיקים שלי?” אמרתי. “זה וידוי?”

היא חייך.

“אמרתי מסוגל, טיילור. מקום יש באפשרותו או אינן, הגיע הפרמטר שהנני. והיה אם אחת באמת חשבת כיצד זה הזמן תרופות פסיכיאטריות? סמים, טיילור. זה הנושא שהן. גם עליות ומורדות, ואני רושם את החסימות נרקומנים במוסד כליאה. נוספת אני יש באפשרותו לערוך זה, אני יושב בתא בתחום להיות לפניכם לסעוד איתך צהריים”.

“עכשיו, דוק,” אמרתי. “אני חושב שאולי החברה שלך הומצא לפני את אותן עצמך בחסר. אני בטוח יותר שאתם ישמח לעשות בזמן האחרון טוב. מושם פער גדול של מה מתחיל ישמח לעשות אל ה הדבר שנעשה סוחרי סמים”.

“הבדל במוטיבציה, אני צגים. מועדון לא במה שהנני ירצה לעשות. כשרק התחלתי, פתחתי בניין משרדים בסביבה הקרובה, ופרסמתי ללקוחות. הרגשתי לסייע לאנשים, האם כך שעשיתי. מועדון החברה שלך מכיר איזה ניתוח של פקטורים הקיימות לי?” הנדתי בראשי וסימנתי לאותו אחד להמשיך. “אנשים החלה להיכנס למשרד שלי בנות תסמינים ששיננו. ידעתי שהם קל משוחחים עבורנו תסמינים, קדימה אני בהחלט רושם אליהם תרופות ייחודיות. זה נוצר ברור. אך היה לכל המעוניין החוזה של שכירות וחשבונות לשלם מכיסו. העסק שלך יודע הדבר עשיתי, טיילור? רשמתי את אותו התרופות שהם כבר רצו. בסיום הגיע התפשטה השמועה, ולקוחות המשיכו להגביל פגישות. שמעל ממחציתם היוו נרקומנים שרצו סמים חוקיים”. הנו הצביע המתארת את עגלת התרופות הסמוכה. “זה דבר זה שהם כבר. סמים, בנאדם, סמים.”

חוויתי את כל ההשפעות בקרב התרופה בעצמי כשנה לפני כן, כשמישהו הושיט לנו בקבוק ריספרידון נוזלי, תרופה שנרשמה להחזקה בסכיזופרניה ובהפרעה דו קוטבית. שכיח מהנוזל נשפך והיה המתארת את דופן הבקבוק. נגעתי בנוזל ביד חשופה. התרופה חלחלה השיטה שנקראת עורינו שלי ונכנסה למחזור הדם שלי. לתקופה של שעה ברמה גבוהה הייתי באופוריה, צחקתי ודברנית באופן ניכר. בזמן שהתרופה מעולם אינן נגעה בשפתי, מקובל מהשפה העליונה שלי קהה. גם מעתה, בכול פעם שהנני נזכר בתקרית, החלק זה בשפתי היווה קהה. כמו שאמר הרופא המוצלח, “סמים, בנאדם, סמים”.

תור הגלולה נוצר ממושך מאוד, והגיע מחלון קו הגלולה למסלול רחוק של כחמישים מטרים. בסמיכות לאלף אסירים נכלאו בדירה מתקן ,, ומחציתם שימשו בתרופות פסיכיאטריות. מצא את מותו.א. עמד בפנים חלון חלל התרופות, מסר לאסירים את אותו התרופות זה או אחר שיטת אזור מלבני. ה-MTA, גבר חיוור-עור מקריח בשם פורד, הסתכל הכול על דר’ טייטלבאום כשחלפה בענף. מהווה חייך איתי והניד בראשו. כמה אסירים הסתכלו על אודות הפסיכיאטר האפשרי, ואז הביטו בי בשאלה. התעלמתי מהמבטים השואלים ועשיתי את כל בדרכים למרפאה. פתחתי את אותו כניסה המרפאה והובלתי את כל דר’ טייטלבאום למשרד מאחור.

“זה המשרד של החברה שלכם, דוקטור טייטלבוים,” אמרתי, פתחתי את אותה דלת ביתך והדלקתי את אותן האורות, מאיר בניין ציבורי זעיר עם נוסף כיסאות זה בפני זה הזמן על פני שולחן מעץ. ד”ר טייטלבוים נכנסה למשרד וישבה בכבדות על כיסא השולחן, והשאירה את אותה התיק האדום החשוב שלה הכול על שולחן הפעילות. “עוד מעט אביא לוח זמנים בידי אסירים ותרשימים מסמכים רפואיים על ידי אסירים”.

“מטופלים, מר טיילור,” אמר ד”ר טייטלבאום. “הם לא רק אסירים. הנם הנצרכים שלי, וגם אני אינן עלול להמתין, לראות אותם”. מהווה הרימה את אותה מבטה לעולם דרך משקפיה הכבירים, הברק הרחוק חזר לעיניה. “אני מבטיח לך שהם כבר מעולם אינן ראו כמוני.”

“כן, ד”ר. אני מאמין שהדבר יכול להיות המקרה,” אמרתי. למרות המאשר המוזר ללא ספק שלה, התכוונתי להעניק לפסיכיאטר הפוטנציאלי את כל התועלת על ידי ספק. מקובל מהפילוסופיה שלי נודעה, ועודנה, לא לשפוט עיתון כחלק מ הכריכה המקיף. “האם תשאף שהדלת תיסגר או אולי תיפתח?”

“אנא סגור את זה,” סיפר דר’ טייטלבוים. “הגיע הזמן לטקס ההרגעה שלי.”


הנהנתי ויצאתי מהמשרד, סגרתי רק את הדלת מאחורי. מתבצע עבורינו יממות עמוס לפניי והייתי אשר להתארגן לשם. השארתי את אותן דר’ טייטלבוים לבד במשרדה, לקחתי כוס קפה מהסיר שבעבר בושלו באוויר הטיפולים, התיישבתי ליד השולחן והתחלתי למסד את הטבלאות הרפואיות אצל האסיר, להוריש וש בין בני אדם מסמכים רפואיים לפסיכיאטרים, במקביל ל גיבוי על מירב בתרשים שיש רשימות רופא טריות לספר אודותיהן מרשמים מתחילים. אני בהחלט שקוע בטקס, כששמעתי את אותם דוקטור טייטלבוים שרה אופרה במה שחשבתי אולי איטלקית, הכי מתאים שהוא זכאית. יצאתי מחדר הטיפולים. MTA פורד יצא מחדר התרופות.

“מה לעזאזל פועל , טיילור?” הנו שאל. עמדתי מחוץ לדלת משרדו אצל דר’ טייטלבאום. האופרה המשיכה בקולה המעוות. אסירים הציצו מבעד לחלונות המרפאה, תוהים מדוע קו הכדורים נעצר, ושמעו את כל האופרה האיטלקית הגיעה מתוך המרפאה. נדתי בראשי ודפקתי בעדינות הכול על דלת המשרד. האופרה האיטלקית המשיכה פנימה. דפקתי חזק שנתיים.

“ד”ר טייטלבאום?” התקשרתי. האופרה נמשכה. משכתי בכתפיים לעבר MTA Ford ופתחתי אחר הדלת. ד”ר טייטלבוים ישב מאחורי שולחנה. עיניה היוו עתק, ידיה מורמות הצלחת ראשה, נעות מההבטים דרמטית יאללה ואחורה, מנצחת הכול על תזמורת שרק היא יכלה לקבל. נראתה לא מודעת לנוכחותי, הנו המשיכה בהופעה שלה, קולה התאמץ לפנות לרמות סופרן, ואז ירדה לשפל בריטון, והכל בשיא ריאותיה. מהו שיכולתי לערוך הגיע להמתין שהוא תפסיק. במהלך 2 זמנים האופרה נמשכה. ואז, בנות קרשנדו אחרון בקרב סופרן צווחני ובריטון מקרטע, ההופעה מגיעה לסיומה פתאומי. לאט, היא בעצם השפילה את אותו ידיה ופקחה אחר עיניה, ממצמצת באור המשרד. היא בעצם בהתה בי מבעד למשקפיה הרציניים, זיהתה אותך בפעם המקדימה ומאז שנכנסתי.

“יש דבר שאני יוכל לסייע לעסק שלך אותם, מר טיילור?” הנו שאלה.

“טוב…” אמרתי, “אהמ… הדבר שאני מתגלגל מהווה…”

“השיר שלי, מר טיילור. לכן כל אחד כאן?”

“ובכן, בהחלט, דר’,” אמרתי. “זה התבצע קצת מפתיע.”

“אני מוצא שאופרה מרגיעה, מר טיילור. הגיע קונבנציונלי מטקס הבוקר שלי. זה מוריד את אותם איכות הלחץ שלי ומכין ההצעה להמשך היום. כעת, באופן תסלחו עבורינו, השגרה שלי הינו הן לא הושלמה. “

“אתה תשיר שוב?” שאלתי.

“לא, מר טיילור,” הוא אמרה, “אני אעשה הוראת מדיטציה. סגור את אותו דלת הבית, בבקשה. תודיע לכל המעוניין כשהמטופל הראשוני מטרתו.”

השארתי את אותם דוקטור טייטלבאום לבד במשרדה. MTA פורד שמע את השיחה.

“היא משוגעת, בנאדם,” סיפר.

“מה כולם רשאים ליצור בקשר ל זה?” אמרתי.

“אנחנו צריכים להגיד למישהו. כלומר, היא בעצם כובענית מטורפת רצינית.”

“לא בא עבורינו לספר,” אמרתי, שהוא סמל שעובד למחייתו וגם אסירים עם קצינים. זה כל הזמן שאנחנו הן לא חוצפן. סניצ’ים היוו שנואים באותה מספר באמצעות אסירים וקצינים.

“זה נפרד, טיילור. מישהו נדרש למצוא.”

“בוא נראה איך הגיע יתפתח,” אמרתי. “מה זה יכאב?”

פורד הסכים באי רצון וחזר לקו הגלולות. המשכתי להתארגן לפגישות הרפואיות והפסיכיאטריות. דר’ וונג, הדוקטור, גבר אסייתי קטנטן עם טיפול דליל, לבוש חלוק רופא המתארת את מכנסיים וחולצה שמלה, זה הזמן. היא בעצם דפק המתארת את כניסה המרפאה ופתחתי את אותה. היא צבר למרפאה.

“בוקר טוב, MTA טיילור,” הוא סיפר.

“בוקר אדיב, דר’,” אמרתי.

“זה בוקר טוב?” היא בעצם דיווח. פתחתי את דלת ביתך למשרדו והרשיתי לו לקפוץ. הוא שאל אותך את אותו שאלות מידי בוקר.

“בוקר טוב, דוק.” אמרתי.

“בוקר אמריקאי משובח?”

“כן, דר’,” אמרתי, “זה בוקר אמריקאי מקצועי. קיים קפה מאחור. חייבת כוס?”

הרופא חייך והנהן.

“זה קפה אמריקאי?”

“זה נרכש באמריקה,” אמרתי.

“אז כן,” הוא דיווח. “אני רוצה כוס קפה אמריקאית.”

השגרה הנ”ל התנהלה כמה זמן במשך השבוע לתקופה של עפ”י רוב שנה אחת. דוקטור וונג, מושתל מאסיה, שחי בזמן האחרון מילדותו במאבק להאכיל את למכשיר שלו, שאיכשהו אך ורק זה לארצות הברית, לא מורכב נהייה לרופא, אהב רק את אמריקה בלהט הגובל בשיגעון. זה הזמן הן לא מתבצע רגעים מעולה אלא לכן זה הזמן נסגר ניצנים “אמריקאי”. מתפעל לו כאב ראש מלפנים, והבאתי לאותו אחד מוטרין. מהווה שאל אם וכאשר הגיע מוטרין “אמריקאי”, לקח אותם לא מורכב שנגמרת שהבטחתי לאותו אחד שהדבר באמת.

“טוב, דוק,” אמרתי. “אני אביא לרעיון שלך בכל זאת.”

חזרתי לחלל הטיפולים להביא לרופא כוס קפה. שמעתי זמזום קטן מגיע מתחת לדלת משרדו בידי דר’ טייטלבאום. התעלמתי מזה. היא בעצם אמרה של תקים מדיטציה, וכל זאת בסדר מבחינתי והיה אם הינה תבנה זו בשקט. הכנתי לד”ר וונג כוס קפה והבאתי לו, הנחתי לוח שניות על ידי קליינטים אסירים בדבר שולחנו. הוא לקח ממני את אותם כוס הקפה ולגם מהכתבה.

“תודה למוצר שלך, MTA טיילור,” מהווה סיפר. “זו כוס קפה אמריקאית נעמה.”

“אתה מוזמן, דוק,” אמרתי.

תור הגלולות הסתיים כחצי שעה מעתה ואילך. אסירים החלה לפנות לפגישות רפואיות ופסיכיאטריות שלכם. נתתי לחומרים אלו לקחת חלק, בודקת בנפרד את הזיהוי והדוקאטים הרפואיים שלכם במהלך לוח הזמנים, טופחת לחומרי הדברה אלו על כלי נשק וחבלה. בדקתי את אותן מתח למשקוף הדם ספציפי ואמרתי לחומרי ריסוס אלו לעמוד אודות משקל ע”מ לאשר את אותן משקלם. בעתיד הקרוב, הנם המתינו ביחד המתארת את ספסל מעץ רב בשווקים המרפאה. פתחתי את אותה שולחנו של דר’ וונג והנחתי את אותה התיק הרפואי בקרב האסיר ההתחלתי על שולחנו. פתחתי את אותן פתח משרדו של דר’ טייטלבאום על מנת להעביר מסר באמצעות בשבילה את אותן תיק הנעזר ההתחלתי שלה. הינה עדיין זמזמה בדממה לעצמה, עיניה עתק.

“המטופלים שלנו מגיעים,” אמרתי והנחתי רק את התיק אודות שולחנה.

“עוד מספר זמנים, מר טיילור. ארבע אינם סיימתי שיש להן טקס ההרגעה שלי.”

“בסדר,” אמרתי, “תודיע עבור המעוניינים כשאתה נקבע.”

היא בעצם עצמה חזור את אותן עיניה והחלה לזמזם לעצמה. השארתי את אותה ניסיון, סגרתי את אותה דלת הכניסה מאחורי. עשר דקות מעתה ואילך, דלת המשרד שלה נפתחה. מהווה החזיקה את התיק שנתתי לה. מהווה הביטה באסירים שחיכו על אודות הספסל.

“מר וויליאמס?” הוא התקשרה. אסיר לא בהיר בראש שנות השלושים לחייו קם משנתו. היא בעצם הסתכל בדבר הפסיכיאטר, ואז הביט בי. הינה טפח גבה.

“באמת, טיילור?” הנו סיפר.

“בדרך זו, מר וויליאמס,” הודיע דר’ טייטלבאום.

האסיר תקופה בכתפיו ונכנס למשרד. ד״ר טייטלבוים סגר את כל דלת הכניסה. פתחתי את החפץ חזור.

“דוקטור” אמרתי, “הדלת מוכרחה להביא פתוחה לפחות די מתוך מטרה שאוכל לקבל הפרמטר מנקה. להגנתך.”

“זה אינם מקובל”, סיפר דוקטור טייטלבוים. “יש דבר שכזו חיסיון המטופל”.

“זה דירות מגורים סוהר,” אמרתי. סימנתי לעבר האסיר וויליאמס. “הוא אסיר, ואני לא עלול להשאיר השירות לבדכם איתו.”

הודעה הפכו לצבע עז אצל ורוד, אבל הינה התיישבה מאחורי השולחן.

“טוב מאוד, באופן על ידי זה,” הנו אמרה. הינה לקחה נשימה חזקה והוציאה אותה לאט. “בואו נמשיך”.

יצאתי מהמשרד, השארתי אחר דלת ביתך פתוחה במחירי רבע מהדרך. אסירים נוספים יכנסו לקו הרפואי והפסיכיאטרי, וחלקם שבעבר ראו ד”ר וונג רצו לעזוב. תמלול הקלטות לבית משפט בדבר זוג אסירים כדי להבטיח שאנו מגיעים אלא בעלות העניין שהם כבר הגיעו שיחד עימו, והכנסתי ארבע 2 אסירים. נכנסתי לחדר הטיפולים אשר בו MTA פורד נוצר עסוק בתמלול הזמנות חדשות מהטבלאות הרפואיות.

“מה שלום לכם הכובען המטורף?” הוא שאל.

“רק תופס אותו אחר האסיר הראשוני עתה. כנראה שנצטרך לחכות ולבדוק,” אמרתי.

הן לא לקח הרבה זמן ואפילו שנודע והיה אם דר’ טייטלבוים מסתדר במחיר האסיר. שמעתי את אותה האסירה וויליאמס מקללת בקול וד”ר טייטלבאום צועקת בקולה שאין בו לטעות וש. האסיר צעק בחזרה. דר’ טייטלבוים שחרר צרחה היסטרית. אני ו-MTA פורד רצנו מהחדר, מצווים לאסירים במרפאה לרדת. הם הורידו אחר עצמם להזמין. שלפתי מיכל תרסיס פלפל מהחגורה שלי ונכנסתי למשרד, צעקתי לאסיר וויליאמס לרדת. מהווה נענה, בטוחה עוזב את כיסאו וישב המתארת את רצפת המשרד. ד״ר טייטלבאום עמדה מאחורי שולחנה. פניה היו אדומות ונוצצות מזיעה. כובע המגנטה שלה התבצע בידה, ושערה האדום היה מבולבל.

“אתה בסדר, דוקטור?” שאלתי.

דר’ טייטלבוים בהה בי. שפתיה רעדו. הודעה העגולות רעדו מרוב זעם.

“מה משמעות זה, מר טיילור?” הינה צעקה. “לא יפריעו עבור המעוניינים במסגרת הזמן פגישה טיפולית!”

“צרחתם כדלקמן הכול על הבא,” אמרתי.

“זהו תחזוקה, מר טיילור,” אמרה. בכל גופה רעד. “אתה הן לא מבין? הגיע טיפול!”

האסיר וויליאמס טפח את אותן ידיו.

“לא עשיתי לה כלום, טיילור. שאחד נשבע, בנאדם. הוא א גברת מטורפת.”

ד״ר טייטלבאום סובבה את כובעה, בוהה בכעס באסיר.

“אני אינם גברת משוגעת,” היא צעקה. “אני הפסיכיאטר!”

ביציאה מהמשרד שמורכב, דר’ וונג ניגש מאחורי. הינה הביט בד”ר טייטלבאום. היא ראה את האסיר על רצפת המשרד ובדק את אותו הפסיכיאטר, שעמד, רועד בבירור, לופת רק את כובע המגנטה בשתי ידיו. ד”ר וונג הניד בראשו.

“זה,” הנו הכריז בחומרה, “זה מקובל הן לא אמריקאי.” היא בעצם הסתובב מכם, צבר למשרדו וסגר אחר רק את דלת הכניסה.

ד”ר טייטלבוים החזיק ייעוד חודש או גם דבר יותר, הצורך אצל המחלקה למלא תפקידים רפואיים גובר אודות הנעזר בספקים מוכשרים. היא מהתחום של אינן השתפרה, בזמן שהצעקות “תרפיה” שלה הסתיימו בהוראת הפסיכיאטר המרכזי. אני בהחלט במרפאה ביממה הסופי שלה. הנו חבשה את אותם כובע המגנטה המוכר לשמצה שלה והייתה לבושה בצהוב וכתום, והוא לא בסגול. הגענו לסוף המשמרת ש תקרית גבוהה, וישבתי בעסק ה-MTA. מהווה הכניסה אחר ראשה למשרד שלי.

“מר טיילור,” מהווה אמרה, “כפי אנו בוודאי תיכף מכיר, עכשיו הנו בזמן זה האחרון שלי. הממסד כרגיל אינם התבצע נקבע למותג המיוחד שלי לטיפול”.

“אני מצטער לשמוע בכל זאת, דר’ טייטלבאום,” אמרתי, בלי להתכוון מרבית.

“כן, מעולה,” הוא אמרה, “אני נכנסת לעסקים בעצמי.” הינה הושיטה לנו כרטיס ביקור סגול. הכרטיס נקרא, דוקטור. טייטלבאום, פסיכיאטר מוזר, וכלל את אותן עשר הטלפון שלה. “אם אחת החברה שלך נחוץ שתהיה בו לטיפול פסיכיאטרי, התקשר לכאן.” הינה הביטה בי שיטת משקפיה, המבט החלומי והרחיק הזה בעיניה החרוזות. “אני יקרה,” הוא אמרה, “אבל שמי מקסימאלית…”



Leave a comment

Your email address will not be published.